הפרעה לעולם נשארת/ גל שני מה? מה חשבתי לעצמי מה??? מה עלה בדעתינו לומר: ״סבבה ניסע למלון״. הרי מעולם לא אהבתי בתי מלון (בעיקר שכנעתי את עצמי שכן...) אז יצאנו לסופש. ״חופשת לידה עלק..״. אני אמא בפעם הראשונה, יש לי תינוקת יש בעל.. אולי השתני...תי - אמרתי לעצמי- יאללה,נלך על זה עד הסוף- בית מלון בים המלח, שקט, רוגע, מדבר, שממה!!!!!! מה שקרה בפועל זה שהפרעת הקשב שלי עבדה שעות נוספות... באתי כדי לנוח - אבל בלילה הרגשתי שאני ישנה בתוך קניון לא בשבילי, לא עבורי, ולמה על כל פעולה הכי פשוטה - אני צריכה לומר את מספר החדר מי זוכר!! לבחור מה לאכול -כל המבחר הזה בעיקר הפך אותי להיות פוזלת! 700 צלחות עם טעימות על השולחן, ואין לי מושג מה אני אוכלת קודם? שלא נדבר על ללעוס עם עוד200 איש שלועסים מסביבי! זה לא הפורטה שלי! לעמוד בתור בכניסה, לעמוד בתור לקינוחים, לעמוד בתור כדי לקחת חלוק... ואז, כשאני רוצה כבר לנוח קצת בשקט אז החדר -לזכור איפה ממוקם החדר?!? לקלוט שאני לא זוכרת את מספר החדר, וכמובן שכל הקומות, כל המסדרונות וכל הדלתות במלון הארור נראים בדיוק אותו הדבר! ומי בכלל זכר לקחת את הכרטיס שמשמש כמפתח?! אז בעלי היקר מזל טוב ותודה לאלוהי הצימרים , חדרי האירוח. כמה שיותר קטן ואינטימי אנחנו שם.
top of page
פוסטים
חמים
פוסטים אחרונים
עיקבו אחריי
bottom of page