אח......😆 and טראח....😨/ גלי שני אמא שלי, כפרה עליה, באה לעזור לנו בשבוע וחצי האחרונים של החופש. הרבה זמן לא בילתי עם אימי, כמעט שבוע וחצי רצופים, שעבורי זה אתגר בפני עצמו. אין מה לעשות- יחסי אמהות ובנות הם יחסים מורכבים. וחוץ מזה, הגנטיקה שלה לא פספסה אף תא בגופי ועברה בצורה מושלמת עם הפרעת הקשב שלה אלי 😆, ובהתאם לזאת, השיחות שלנו מתנהלות בהפרעה אחת גדולה. אבל דווקא הביקור הזה, הביא איתו את השלום ובעיקר צחוקים בלתי פוסקים... באחת השיחות היא אומרת לי: ״תשמעי גלי, אני לא מכירה אותך. את השתנת״. ישר שאלתי מה עשיתי עכשיו לא בסדר? (מודה, בילדותי העברתי אותה שבעה מדורי גהנום) ואז היא אומרת לי: ״השתנת. גדלת. הפכת להיות ממש אישה רגועה, סובלנית ו... מאופקת!!״ לרגע, אני מודה, התבלבלתי בתוכי... לשמוע מאמא שלי, שאני סובלנית, רגועה ומאופקת???? אחרית הימים!! אבל עדיין, ישר הפרעת הקשב שבתוכי קפצה כדי לחבל ולהוכיח לה שממש לא השתנתי. ״פעם היית מתפוצצת בשניה, גם כשהיו אומרים לך משהו טוב, היית מתפרצת ומתפוצצת. מאיפה כל השלווה ואורך הרוח? זאת הילדה שלי?״ באותה השניה מנועי המוח שלי כבו ומה שנותר לי זה לצחוק. לצחוק מאושר, ממבוכה קלה שפקדה אותי ומההבנה של תוכן השיחה ולאן היא הולכת (שנים האשמתי אותה שלא אבחנה אותי בזמן ושלא ידעה איך להמודד עם ילדה שכמותי) היא ממשיכה להחמיא לי ואני בתגובה עונה לה דיי!!! תמשיכי........עוד!!! ״תאמיני לי, אם היתה לך עשירית מהסבלנות שיש לך עכשיו כילדה אחח......״ נכון!!!! אחחחחח.... (אני נשענת לאחור ומדמיינת לשניה...) אבל אמא לא היה אחחח... היה לי טראח! טראח אחד גדול בראש תותחי המרכבה שלי שוב היו מוכנים לתקיפה אווירית, אבל לא, התנהגותי תופסת כיוון אחר (ה- cdt והטיפול עשו את שלהם !) ☺ ״נו... נו.. איך כפרה שלי איך מטרח הפכת אחח..?״ (עכשיו אמא שלי היא אישה מצחיקה מהיסוד) ״יאלה יא בנתי, תגידי כבר, אין לי סבנות, אולי גם לי זה יעזור...״ לך כפרה, כחלוצה וותיקה של ההפרעת קשב - בדוק זה יעזור !!! יש לי כדור קטן , 20 מלגרם, כמו שלך ללחץ דם? אבל לא כזה! הכדור הזה עוזר לי לא להתפוצץ הוא עוזר לי להתנהל נכון, עוזר לי לתכנן זמן ועוד מלא דברים... ״יא בנתי, מה זה? זה פלא!״ לא פלא אימוש, עם הרבה דם, יזע דמעות וימבה של עבודה שאני עושה עם עצמי ... ואז משפט המחץ לא איחר להגיע (אין אמא שלי מלכה) ״חבל שלא איבחנו אותך בגיל צעיר״ שקט בין שתינו ״ואת יודעת מה גלי,״ מה???? ״חבל מאוד שגם אני לא הלכתי לאבחון. כולנו היינו צריכים ללכת לאיבחון כל המשפחה !״ (ראיתי על פנייה את העצב שלא היו לה את הכלים לעזור לי אז) אמא את לא אשמה, ״אז מי אשם? מייי???״ (מתייסרת במרוקאיות החננית שלה) סבתא ממה אשמה! אני פולטת מתוך מחשבותיי ההזויות) חחח.. היא אשמה והכל בגללה, זיכרונה לברכה היא הורישה לנו את כל הטוב! אמא מסתכלת עליי אני אלייה ופורצות בצחוק במשפט אחד, לא מאוחר אף פעם לשנות להשתנות וליצור חיים של אחחח.... אחד גדול! לקראת הפוסטים הקודמים Gal-adhd.co.il
— עם גל שני.