אני לא מספר

June 8, 2016

 

 

לא דיברנו על זה.

אף פעם.

בגינס ,חולצת בית ספר גזורה, תיק פתוח למחצה

הייתי עולה במדרות, נכנסת בדלת, מבטינו מצטלבים

והיא מעולם לא ביקשה או שאלה אותי 

נו...... איך התעודה.??

לא בגלל שלא היה לה איכפת, היא פשוט לא רצתה להכאיב לי פעמיים.

פעמיים בשנה היינו מתאבלים, כל אחד לעצמו ובשקט..

 

שנים הסתובבתי בתחושה שאני פשוט חתיכת דפוקה,,, 

ו...פעמים בשנה דאגו להוכיח זאת בתעוד מופתי שחור על גבי לבן.

 

ידעתי שלאמא שלי היה את המחבוא סודי שלה היא החביאה בהדיקות רבה את התעודות שלי עמוק בתוך בארון שלה - מאחוריי כול הבגדים , בסוף של הסוף של הארון - ליד הסבונים שפיזרה בארונה לירח טוב.( כמה אירוני חחחח..)

 

אין ספור טיפולים עברתי מאז , רובם עסקו במחילה עצמית ובקבלה של הילדה הדפוקה והלא יוצלחת הזו " שנבנתה אצלי- ככה הם טענו -"שמימנה לא יצא שום דבר" וככה אני הרגשתי.

 

כל כך שנאתי את הילדה הזו ,שסיפקה ופיזרה לכל עבר עין ספור בעיות! לעצמה ולסביבתה..

 

עברו השנים ורק לאחר מאמצים כבירים ובשיחות אין סופיות הצלחתי להגיע אל ליבה השבור הקרוע והכו פגוע של הילדה הקטנה ששכנה בתוכי ,

( אני זוכרת את היום הזה היטב) 

שנים לקח לי לאהוב אותה, לקבל אותה, לחבק אותה ולשכנע אותה ליסלוח, 

וזה לא היה פשוט 

בכל דרך ניסתי לומר לה, את לא אשמה. שנים ניסתי להוכיח לה דרך הצלחות שצברתי בדרך, דרך המספרים ובמלמול אין סופי שהיא לא כאזת! וכל מה שכתוב וממוספר לגבייה לא מוכיח את מי שהיא באמת.

 

הסדק הראשון לא אחר לבוא,

 

התחלתי להאמין, להאמין באמת.

שמה שכתוב בתעודות האילו, זה חוסר הבנה אחד גדול,

ושלא יתכן שהילדה הזו, עם הדימוי הנמוך והחסר ערך תמשיך לנהל אותי.

הפכנו להיות החברות הכי טובות! ( אני והילדה שבי)

לפעמים היא עדיין מנסה אותי, בודקת איך אגיב למשפטיי ילדות מרושעים שהתנגנו במוחי שנים.. חחח..

ואז אני ישר יודעת, שהילדה שבי פשוט רוצה וצריכה חיבוק והגנה מבעלת הבית ( שזו אני :-) ראש . לב . ובעלת הבית = איזון.

 

ככה אני חיה עם עצמי השלום ובאהבה.

 

אני משתפת אתכם בסיפור שלי , לא בכדיי שתגידו : " ואווו..." 

אני משתפת אתכם מהסיבה שזה לא יכול להמשך ... 

ילד לא צריך להרגיש דפוק בגלל הציונים שלו 

היום גם כמורה ומאמנת כאמא, אני יודעת על בשרי שאפשר לתקן ולשפר כמעט הכל, דרך עבודה נכונה ומותאמת 

אבל דבר אחד מאוד קשה לשקם. 

והוא את הדימוי והערך הנמוך כלפיי עצמנו.

 

שינוי מתחיל מתוך מודעות וידע, 

בואו נשנה.

נצא רגע מהקופסא וננסה לחשוב על עוד דרכים על איך אפשר להעריך ילד שציוניו נמוכים?!

בוא נתבונן רגע ונראה בו את הכן שלו ? 

גם כהורים וגם כמורים וגם כבניי אדם בכלל..

בסכ"ה כולנו בסוף היום ובסוף החיים רוצים לדעת שהיינו ואנו מאושרים.

לקריאת הפוסטים הקודמים. 

Please reload

עיקבו אחריי

November 9, 2016

July 26, 2016

April 23, 2016

Please reload

פוסטים אחרונים

ההפרעה לטובתי/ גלי שני

December 3, 2016

1/10
Please reload

פוסטים
חמים
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

© 2013 Gali Shanny 

הסתקרנתם? רוצים לראות את ההופעה? לקבוע אימון או סדנא? או שאתם רוצים לקשקש ולשתף?

דברו איתי:

  • Facebook - Black Circle
  • YouTube - Black Circle

טלפון : 052-8932092   |   מייל: gal@gal-adhd.co.il