ילדה עם חתיכת שמיים/ גל כהן - מופע בידור ADHD למזלי, היה לי מקום לברוח אליו כילדה. היום אני כבר מבינה שבימת- הנוער ברחובות אפשרה לי להיות כל דבר, אפשרה לי לברוח לכמה שעות מההתמודדות הקשה של להיות ילדה עם הפרעת קשב. ילדה שלא ממש קולטת נכון... סיטואציות חברתיות, שלעיתים קרובות מתנתקת, שמדברת בקול רם או צועקת -רק בכדי שיקשיבו ויראו אותה. כזו ילדה הייתי. דרך התיאטרון למדתי לווסת, דרך התיאטרון הצלחתי להכיר את הקודים ואת העולם שבחוץ, איך מתנהגים, איך מבצעים פעולה פשוטה על הבמה מהתחלה עד הסוף ( זה לא פשוט). התיאטרון איפשר לי ונתן לי את הבמה להיות כל דבר, מלבד הילדה שהפרעת הקשב הקשה והמורכבת שלה עוטפת אותה - זה מה שהציל אותי באותם הימים. יכולתי סופסוף לדמיין בלי סוף כי היה מותר.. ילד עם הפרעת קשב ,יודע מה יעשה לו טוב, החושים שלנו עובדים מצויין! כהורים ומחנכים, מחובתינו למצוא את הסובלנות, לחקור ולמצוא את המקום המיוחד הזה של כל אחד מילדינו... למצוא מה הם באמת אוהבים, מה באמת עושה לכל אחד מהם טוב (לא לנו, להם). אני מבטיחה לכם שבבוא הם יהיו אסירי תודה... וזאת ההוכחה שלי- בגיל שמונה עליתי לראשונה על במה היום אני בת 36 ועדיין שם. רק שהיום אני עולה על הבמה כעצמי בלבד ומציגה את סיפור חיי..
top of page
פוסטים
חמים
פוסטים אחרונים
עיקבו אחריי
bottom of page