"המשתקים"/ גל כהן שני.
הם באים בכל שעה ומתי שבא להם, הם לא מחכים להזמנה מיוחדת, פותחים את הדלת משאירים אותה פתוחה ומתיישבים.
הם לא צפויים ומגיעים תמיד בזמן הכי לא מתאים (ולא – אני לא מדברת על חמתי וחמי...)
אם מנסים להדוף אותם? חחח... סובלים כפול! כבר שנים שאני איתם במשא ומתן .
אינספור פעמים סילקתי אותם ולרגע חשבתי שהם עזבו את השטח ואת נפשי,
אך הם בשלהם, צצים, מתרבים, נו - כמו חצ'וקונים - מפוצצים אחד באים עשרה.!! כזה!!!
יש להם יכולת פנומנלית לבוא אלי בדרך להופעה, ביום הראשון לעבודה, בהתחלות חדשות, בפגישות חשובות, איפה שחשוב לי להראות או להרגיש טוב, הם צצים , מ- ת-י-ש-ב-י-ם על הכתף במקרה הטוב ,(בד"כ על האוזן) ובלי בושה הם מתחילים ללחוש......
אהה.. את לא טובה...
את תעשי פדיחות - חבל עלייך...
את יודעת שאת באמת לא מסוגלת - אז למה?
הנה תראי את זאת ממולך - היא כבר קלטה אותך, קלטה שאת מעפנה, תפרשי בשיא .... יגלו שאת גרועה אז עדיף שזה יהיה עכשיו מאשר אחר כך....
הרבה אנשים קוראים להם ״שדונים״ חרדות, קולות, אני קוראת להם- ״המשתקים״.
אוסף בלתי נדלה של רעשים בלתי פוסקים שמונעים מאתנו להגשים חלומות, ולהגיע ליעדינו, ובכלל- לחיות ולנשום חיים נורמליים ללא פחד והיסוס תמידי !!
בעבר, ה"משתקים" האלו שלטו במחוזותיי.
הבשורות הטובות הן שלומדים להתמודד איתם, דרך טיפול, זיהוי- חילוץ והצלה
לי מאוד עוזר דיאלוג אמיתי וכנה איתם. כשהם באים אני מציעה להם קפה, משהו מתוק חיבוק. אני מחייכת לעברם, שואלת לשלומם ומה הם עושים דווקא כאן ודווקא עכשיו.
כך אני מרווחה זמן כדי לזהותם. לוקחת נשימה ושואלת אותם ואותי האומנם?? (האם הקולות המשתקים האלה באמת נכונים.?).
אז לכל אלה ש"המשתקים" מבקרים גם אותם - אם לא נזהה אותם, אם לא ניתן להם מקום לביטוי - הם תמיד אבל תמיד ינצחו אותנו ויחזרו!!
טיפול, עזרה, שיחה, לפעמים יכולה להציל את עצמך מעצמך ומכל הקולות שמשתקים את כולנו כשהם עוברים בגופינו.
לקריאת הפוסטים הקודמים - Www.gal-adhd.co.il