16 שנה מאז שהשתחררתי ועד היום עוד מגרד לי כל הגוף ממדי הדקרון והזכרונות. הצדעות, חוקים, מדי א' , מדי ב׳, כומתה, דיסקית ,פקודות, סדר יום, קודים חברתיים, נשק, גופיה לבנה, נעלי יציאה, חוגר, עגלים צמודיי אוזן (?!),גשי קמבצ', לכי פפצית', היה פצמר, העלו מזל"ט, מי זה סרן? מזה סגל? מ.צ., מ.פ. , נ.צ., פלפל אחד, שני פלפלים?מלא! היו לו שלושה!טוב יאלהההה, תארזו לי מנה! ו.. שני ארונות קבורה, אחד לי ואחד להפרעה , די! שיגעתם אותי, צבא ההגנה לישראל!
אם תשאלו את בעלי שיחיה מה עשיתי בצבא, הוא לא ידע להסביר לכם. הוא רק יתלונן ויאמר: "את המספר האישי שלה עד היום היא זוכרת ואת מספר הטלפון הנייד שלי לא!". לכי תסבירי לו עכשיו כמה פעמים דיקלמתי את המספר הזה מול רס"רים ומפקדי הבסיסים שונים. סמל ההבעה smile והוא עוד שואל למה ברבים?
"תראה, תשמע", אני אומרת ,"הצבא מציע מכלול של מקומות ותפקדים סמל ההבעה smile ואני כפרה עלי סמל ההבעה smile לא פסחתי על אף אחד". פקידת משפט ובסיס במחנה-80, משם למדריכת האמרים בבאלי"ש משם למו"ס (סוף המדבר שמאלה, חול וכולירע ו..שקט דומיה) ואחרי ש״השאלתי" ג'יפ לטיול עם הבנות נשלחתי השייר לכלא 400, לשבוע ( לקיחת רכב ללא אישור קצין).
אחרי שבוע בכלא הייתי חייבת אוויר, אז הצבא התחשב וסופחתי לחייל האויר.חשבתי שאראה טייסים ושמיים,אבל לא שמיים ולא שבתות. ראיתי משרד עם מחשב ואפילו קיבלתי כינוי חדש: "פקידה". ה-פקידה. מצחיק. מה לי למחשב ולפקידה. עד היום אני לא מסוגלת לשבת שניה.
חודשיים בחיל האויר, תלונות משפטים, חוצצים וחולצה בחוץ, הספיקו להם כדי להתייאש ולספח אותי לצנחנים. אמרתי לעצמי: הפעם זהו! הגעתי ליעד. משימות אקשן לזוז, אין. אני בקרבי.. המסייעת 202!״את הולכת להיות סמבצ"ית חי"ר. אה? מה? את הולכת לקרוא מפות בחמ"ל היא אמרה לי. צחקתי בכיתי ומשם התעוררתי בבקו"ם והבנתי שזה לא היה חלום אלא מציאות חולפת.
אז ממני אליכם, חשוב לי שתבינו שכמו כל דבר בצבא, גם הפוסט הזה עומד על שלושה דברים:
א. תגיעו עם איבחון כבר לצו הראשון.
ב. אם לא אובחנתם אז זה הזמן
ג. המודעות כבר קיימת, רק בואו נעלה אותה ונעזר בה ובמה שנכון עבורינו
שלכם באהבה,
גלי שני
מספר אישי 5690429